רש"י על פסחים ס״ט א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ט ע״א:ג׳ רש"י על פסחים ס״ט ע״א:ה׳ »

4 אִי הָכִי — מִשְׁחָט נָמֵי לָא נִשְׁחֹט, שֶׁמָּא יִמָּצֵא זֶבַח פָּסוּל, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת לְמַפְרֵעַ. אֶלָּא: הָא אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא וּפַרְכֵיהּ, וַהֲדַר אֲמַר לֵיהּ הָךְ דְּמָה לִי אִם דָּחוּ.

פירוש רש"י על פסחים ס״ט א:ד׳

4 ברישא - אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

5 ופרכיה - ואמר ליה א"כ משחט נמי לא נשחוט:

« רש"י על פסחים ס״ט ע״א:ג׳ רש"י על פסחים ס״ט ע״א:ה׳ »